להנות משוקולד איכותי זו חוויה מיוחדת. הטעמים מורכבים ועשירים, ישנם מגוון רחב של טעמים בסוגי השוקולד השונים. יש האומרים שההרכבים של הטעמים בשוקולד מריר עולים על אלו של יין...

טעימת השוקולד דומה מאד לטעימת היין. לכל סוג שוקולד יש את הטעמים הייחודיים שלו. פולי הקקאו הם הבסיס לשוקולד כמו שענבים הם הבסיס הראשוני ליין. בשניהם יש הרבה משתנים כמו טופוגרפיה, מזג אוויר (לדוגמא, כמות הגשם והשמש), תנאי הקרקע (סוג, רמת החומרים המזינים, תכונות הניקוז וכו'..), התהליכים שאחרי הקציר והמערך הגנטי של הפולים. מכיוון שיש הרבה מאד משתנים המשפיעים על שוקולד מסוים, הכרחי מאוד לטעום אותו בצורה קפדנית על מנת לקבוע את מלוא הטעם של השוקולד.

ראשית, חשוב ביותר לבצע את הטעימות בסביבה שקטה ללא הפרעות או רעש רקע. חשוב להיות מרוכז באופן מלא בעת הטעימות. מומלץ לרשום על דף מוכן מראש לגבי טקסטורה, ארומה וטעמים. מומלץ לבצע את הטעימות בשעות הבוקר המאוחרות או בשעות הערב. בנוסף, החך צריך להיות נקי מכל טעמים אחרים. ניתן לשטוף את הפה עם מים, תה חלש או מים מוגזים טבעיים.
 
חתיכת השוקולד צריכה להיות לא מאד קטנה - היא צריכה למלא את הפה. הסיבה לכך היא שיש בפה מספר בלוטות טעם רב (כ- 10,000). הבלוטות נמצאות באזורים שונים של הלשון והן כוללות את הטעמים הבסיסים של מר, חמוץ, מלוח,מתוק ואוממי. ישנן גם בלוטות טעם בשפתיים (במיוחד אלו של הטעם המלוח), בלחיים הפנימיות ובגרון. מומלץ לחזור על הטעימה של כל סוג כמה פעמים, לאט לאט ובהנאה.

עצם הטעימה
ישנם 5 אספקטים שצריך לבחון בזמן הטעימות:

1. מראה השוקולד
השוקולד צריך להיראות מבריק, חלק וללא כתמים או פגמים כמו בועות אוויר. כמו כן, צריך לשים לב לצבע השוקולד שמשתנה מצבע שנהב ועד חום כהה כאספרסו.

2. מגע
יש לקחת את השוקולד ולשבור אותו. אמורים לשמוע רעש חד  או פיצוח. נמשיך להחזיק חתיכת השוקולד בין האצבעות ונשים לב כמה מהר הוא נמס. חום הגוף אמור להמיס אותו די מהר. ככל שאחוז חמאת הקקאו יותר גבוה, כך השוקולד נמס מהר יותר. (כלומר, ככל שהשוקולד נמס מהר יותר – הוא איכותי יותר).
 
3. ניחוח 
יש להריח את האצבעות עם השוקולד הנמס קרוב מאד לאף בזמן שמכסים את האף ביד השנייה על מנת לשמור את הארומה באזור סגור. לא צריך להיות ריח של עשן או עובש. חוש ריח מפותח יכול להבחין בניחוח פרחוני, ארומה של פירות או ריח של האדמה.

4-5. מרקם וטעם
יש להכניס חתיכת שוקולד לא קטנה לפה ולהמיס אותה בפה. לאחר מכן יש להעביר אותה מסביב לפה ולשים לב למרקם. השוקולד אמור להיות חלק מאד ללא גרגירים ולא דביק או דמוי שעווה. בשלב זה צריך לנסות להבחין בטעמים בסיסיים שהם: מתיקות, חומציות, מרירות מצמת שהוא טעם מר/חמוץ המשאיר את הפה מאוד יבש. (באנגלית ASTRINGENT).

השלב הבא הוא להבחין בטעמים עדינים מאד של אגוזים, פירות ופרחים. שלב זה יכול להצליח עם הזמן והניסיון. בסיום אמורים להבחין בהרגשה של קרירות בפה או בטעם מרענן בפה. יש לשים לב לאורך הזמן שהקרירות הזו (הסיומת) נמשכת בפה. ככל שההרגשה ארוכה יותר כך השוקולד איכותי יותר.